SHEMA ISRAEL, ADONAI ELOHENU, ADONAI ECHAD! DEUT 6:4
|
|
|
|
|
SHEMA ISRAEL, ADONAI ELOHENU, ADONAI ECHAD! DEUT 6:4 |
|
MATEUS ORIGINAL (HEBRAICO) |
|
הבשורה על פי מתתיהו (נסח אמין) VOLTAR para Mateus Original - Tradução! 1.1 אלה תולדות ישוע בן דוד בן אברהם ׃ 1.2 אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב | יעקב הוליד את יהודה ואחיו ׃ 1.3 יהודה הוליד את פרץ וזרח מתמר | פרץ הוליד את חצרון | חצרון הוליד את רם ׃ 1.4 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון ׃ 1.5 שלמון הוֹליד את בועז | בועז הוליד את עובד מרות | ועובד הוליד את ישי ׃ 1.6 ישי הוליד את דוד | דוד הוליד את שלמה ׃ 1.7 שלמה הוליד את רחבעם | רחבעם הוליד את אביה | אביה הוליד את אסא ׃ 1.8 אסא הוליד את יהושפט | יהושפט הוליד את יהורם | יהורם הוליד את עזיהו ׃ 1.9 עזיהו הוליד את יותם | יותם הוליד את אחז | אחז הוליד את חזקיהו ׃ 1.10 חזקיהו הוליד את מנשה | מנשה הוליד את אמון | אמון הוליד את יאשיהו ׃ 1.11 יאשיהו הוליד את יכניה ׃ 1.12 יכניה הוליד את שאלתיאל | שאלתיאל הוליד את זרובבל ׃ 1.13 זרובבל הוליד את אביהוד | אביהוד הוליד את אליקים | אליקים הוליד את עזור ׃ 1.14 עזור הוליד את צדוק | צדוק הוליד את אמון | ואמון הוליד את אליהוד ׃ 1.15 ואליהוד הוליד את אלעזר | ואלעזר הוליד את מתן | ומתן הוליד את יעקב ׃ 25-1.16 ויעקב הוליד את יוסף | ויוסף הוליד את ישוע הנקרא משיח ׃ 22-2.1 ונולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורודוס המלך | והנה יוסף קח את הנער ואת אמו ויפן אל ארץ הגליל ׃ 2.23 ויבא וישכון בעיר הנקראת נצרת ׃ 3.1 בימים ההם בא יוחנן המטביל דורש במדבר יהודה ׃ 3.2 לאמר חזרו בתשובה שמלכות אלהים קרובה לבא ׃ 3.3 לקיים משנאמר על ידי ישעיהו הנבי: קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסילה לאלהינו ׃ 3.4 והיה לבושו של יוחנן משערות גמלים ואזור עור על מותניו ואוכלו היה ארבה ודבש היער ׃ 3.5 אז יצאו אליו מירושלם ומכל יהודה ומכל המלכות סביבות הירדן ׃ 3.6 ואז מתודים חטאתם וטובלים בירדן על מאמרו ׃ 3.7 וירא כי רבים מהפרושים ומן הצדוקים באו לטבליתו ויאמר אליהם זרע תנינים מי למד לכם לברוח מן הקצף העתיד לבא מהאל ׃ 3.8 עשו פרי תשובה השלמה ׃ 3.9 ואל תאמרו בלבבכם אבינו אברהם | אמן אני אומר לכם שיוכל אלהים להקים בני אברהם מן האבנים האלה ׃ 3.10-12 וכבר הגיע הגרזן לשרש העצים וכל עץ שאינו עושה פרי טוב יכרת ובאש ישרף ׃ 3.13-15 אז בא ישוע מן הגליל אל הירדן | ויהי בהטבל כל-העם גם-ישוע נטבל ׃ 3.16 ומיד שעלה מן המים נפתחו השמים וירד עליו רוח אלהים ׃ 3.17 והנה קול מן השמים אומר בני אתה אני היום ילדתיך ׃ 4.1 אז הובא ישוע ברוח הקודש למדבר ׃ 4.2 ויצום ארבעים יום וארבעים לילה ואחרי כן נרעב ׃ 11-4.3 והנה מלאכים קרבו אליו וישרתוהו ׃ 4.12 ויהי בימים ההם וישמע ישוע כי נמסר יוחנן במאסר וילך אל הגליל ׃ 4.13 ויעזוב את נצרת ויסע וישב בכפר נחום והיא עיר על הים בגבול זבלון ונפתלי ׃ 4.14 להתקים מה שנאמר על פי ישעיהו הנביא ׃ 4.15 ארצה זבולון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ׃ 4.16 העם ההולכים בחשך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור בגה עליהם ׃ 4.17 מאז התחיל ישוע לדרוש ולדבר חזרו בתשובה שמלכות אלהים קרובה ׃ 4.18 וילך ישוע על שפת הים הגליל וירא שני אחים שמעון שנקרא כיפא ואנדריאה אחיו משליכים מכמרותיהם בים שהיו דייגים ׃ 4.19 ויאמר להם לכו אחרי ואעשה אתכם מדייגים אנשים ׃ 4.20 ויעזובו מכמרותיהם באותה שעה וילכו אחריו ׃ 4.21 ויט משם וירא שני אחים אחרים יעקב ויוחנן אחים בני זבדי ואביהם באניה מכינים מכמרותיהם ויקרא אותם ׃ 4.22 והם מיד עזבו את הספינה ואת אביהם וילכו אחריו ׃ 4.23 ויסב ישוע בכל ארץ הגליל ללמד בבתי כנסתם ומבשר בשורת ממלכת אלהים ומרפא את כל חולי וכל מדוה בעם ׃ 44.2 ותצא שמועתו אל כל העם ויביאו איליו כל אשר להם רעה בגופם ושנפלו בחלים רבים ובמכות ואשר היו בעלי שדים את הנופלים ואת נשולי אכרים וירפא אותם ׃ 4.25 ויבאו אחריו חבורות רבות מן הגליל ומן עשר ערים ומן ירושלם ומן יהודה ומעבר הירדן ׃ 5.1 וירא ישוע את החבורות ויעל ההר וישב ויגשו אליו תלמידיו ׃ 5.2 ויפתח פיו וידבר אליהם לאמור ׃ 5.3 אשרי שפלי רוח כי להם מלכות אלהים ׃ 5.4 אשרי אבלים כי הם ינוחמו ׃ 5.5 אשרי ענוים כי הם ינחלו ארץ ׃ 5.6 אשרי שרעבים וצמאים את צדק כי הם ישבעו ׃ 5.7 אשרי רחמנים כי להם ירוחם ׃ 5.8 אשרי ברי לבב כי הם יראו את אלהים ׃ 5.9 אשרי משלימים כי בני האלהים יקראו ׃ 5.10 אשרי הנרדפים בשביל הצדקה כי להם מלכות אלהים ׃ 5.11 אשרי אתם כאשר ירדפו ויגדפו אתכם ויאמרו את כל רעה עליכם כחשים למעני ׃ 5.12 שישו ושמחו כי שכרכם רב מאד בשמים כי כן רדפו את הנביאים ׃ 5.13 אתם הם מלח בארץ ואם המלח יתנבל במה ימלח לאפס יועיל עוד כי אם שישלך לחוץ וירמס מהאדם ׃ 5.14 אתם הם אור העולם לא תוכל להיסתר עיר שהושבה על ההר ׃ 5.15 לא מציתים נר לשומה תחת סאה כי אם על המנורה להאיר לכל שהם בבית ׃ 5.16 כן יאיר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים לכבד את אביכם שהוא בשמים ׃ 5.17 אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים לא באתי לבטל אלא למלא ׃ 5.18 יח באמת אני אומר לכם כי עד שיעברו שמים וארץ יוד אחת או עוקץ אחד לא תבטל מהתורה שהכל יתקיים ׃ 5.19 ואשר יעבור אחת מן המצוות האלה וילמד כן את בני האדם הוא בן הבל יקרא במלכות אלהים ואשר יעשה וילמד הוא יקרא גדול במלכות אלהים ׃ 5.20-47 ואני אומר לכם אם לא תגדל צדקתכם יותר מן צדקת הפרושים והסופרים לא תבואו במלכות אלהים ׃ 5.48 היו אתם תמימים כאשר תם אביכם שבשמים ׃ 6.1-9 וכן תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך ׃ 6.10 תבוא מלכותך רצונך יהיה עשוי בשמים ובארץ ׃ 6.11 ותתן לחמנו תמידית ׃ 6.12 ומחול חטאתינו ׃ 6.13-34 ואל תביאנו לידי נסיון ושמרנו מכל רע אמן ׃ 7.1-7 שאלו מהאל וניתן לכם בקשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם ׃ 7.8 כי כל השואל יקבל ואשר יבקש ימצא ולדופק יפתח ׃ 7.9 מי בכם שיבקש בנו ממנו לפרוס לחם ויתן לו אבן ׃ 7.10 או אם יבקש דג יתן נחש ׃ 7.11 ואם אתם עם היותכם רעים תדעו לתת מתנות טובות לבניכם כל שכן אביכם שבשמים שיתן מתנות טובות לכל שואליו ויתן רוחו הטובה למבקשיו ׃ 7.12 וכל מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם עשו להם ׃ 7.13 בואו בעד שער צר חי רחב שער ורחבה הדרך שתדריך אל האבדון ורבים הם אשר ילכו עליה ׃ 7.14 מה צר השער וצרה הדרך שתדריך אל ההיים ומעטים הם שימצאו אותה ׃ 7.15 הזהרו מנביאי השקר שבאים אליכם בלבושי הצאן ובתוכם זאבים טורפים המה ׃ 7.16 ומפרותיהם תכירום הילקטו מהקוצים ענבים ומן הדרדרים תאנים ׃ 7.17 כן כל עץ טוב יעשה פירות טובות וכל עץ רע יעשה פרות רעות ׃ 7.18 לא יוכל עץ טוב לעשות פרות רעות ולא עץ רע לעשות פירות טובות ׃ 7.19 אבל כל עץ שלא יעשה פירי טוב יכרת ואל האש ישלח ׃ 7.20 ואתם מפרותהם תדעו אותם ׃ 7.21 לא כל האומר אלי אדוני אדוני יבוא אל מלכות אלהים כי אם אותו שיעשה רצון אבי שבשמים הוא יבא במלכות אלהים ׃ 7.22 רבים יאמרו לי ביום ההוא אדני אדני הלא בשמך נבאנו ובשמך הוצאנו שדים ובשמך עשינו אותות רבות ׃ 7.23 ואז אודה להם שלא ידעתי אותם סורו ממני כל פועלי און ׃ 7.24 כל השומע את דברי אלה ויעשה אותם ידמה לאיש חכם שבנה את ביתו על הסלע ׃ 7.25 וירד הגשם עליו והרוחות מקישות אותו ולא יפול לפי שיוסודו אבן ׃ 7.26 וכל שומע דברי אלה ולא יעשם דומה לאיש שוטה אשר בנה ביתו על החול ׃ 7.27 וירדו גשמים ויבאו זרמים ויפילוהו ונפל מפלה גדולה ׃ 7.28 ובעוד שישוע היה מדבר דברים אלו כל העם היו תמהים על תלמודו ׃ 7.29 כי היה מלמד כאיש שלטון ולא כאשר הסופרים והפרושים ׃ 8.1 וברדת ישוע מן ההר הלכו אחריו עם רב ׃ 8.2 והנה מצורע בא וישתחוה לו לאמר אדני אם תחפוץ תוכל לטהרני ׃ 8.3 וישלח ישוע ידו ויגע בו ויאמר אחפוץ הטהר ומיד נטהר מצרעתו ׃ 8.4 ויאמר אליו ישוע השמר לך פן תגיד לאדם אלא לך והראה אל הכהן והקריב קרבנך כאשר צוה משה בתורה ׃ 8.5 וכאשר בא ישוע אל כפר נחום קרב אליו שר מאה ויתחנן לו לאמר ׃ 8.6 אדני בני שוכב בבית והוא נשול אברים ומאד יעונה ׃ 8.7 ויאמר אליו ישוע אני אבא וארפא אותו ׃ 8.8 ויען שר מאה ויאמר אדני אני לא נכון שתבוא תחת גגי רק אמור דבר ונרפא בני ׃ 8.9 כי גם אני הושמתי תהת ממשלת אדם אחר ותחתי אנשי חיל ואם אומר לזה לך וילך ולאחר בוא ויבא ולעבדי עשה זאת ויעשה ׃ 8.10 וכששמע ישוע תמה ויאמר להולכים אחריו אמן אני אומר לכם לא מצאתי כזה אמונה בישראל ׃ 12-8.11 ואני אומר לכם שיבאו רבים ממזרח וממערב וינוחו עם אברהם ועם יצהק ועם ויעקב במלכות אלהים ׃ 8.13 ויאמר ישוע לשר מאה לך וכמו שהאמנת יהי לך וירפא הנער בשעה ההיא ׃ 8.14 בעת ההיא בא ישוע לבית כיפא ההנה חותנתו שוכבת מקדחת ׃ 8.15 ויגע לידה ויעזבה הקדחת ותקום ותשרת אותם ׃ 8.16 וכאשר היה ערב הגישו אליו את הרבים בעלי השדים והוא בדיבורו לבד הוציא להם הרוחות וירפא אותם שהיו ברע ׃ 8.17 להתקיים מה שנאמר על ידי ישעיה הנביא האמר חליינו הוא ישא ומכאובינו סבלם ׃ 22-8.18 ויהי אחרי זאת וירא ישוע חבורות רבות סביבותיו ויצוה את תלמידיו להלוך לעבר הים ׃ 8.23 ויהי כאשר בא ישוע באניה ויבאו תלמידיו אחריו ׃ 8.24 ויהי סער גדול בים והספינה מכוסה מהגלים והוא היה ישן ׃ 8.25 ויקרבו תלמידיו אליו ויעוררהו לאמר אדני הושיענו פן נאבד ׃ 8.26 ויאמר להם ישוע למה אתם יראים קטני אמנה אז קם ויצו את הרוחות ואת הים והיתה שתיקה גדולה ׃ 8.27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי הוא זה שהרוהות והים שומעים לו ׃ 8.28 ואחרי כן בא ישוע לעבר לים בארץ גרגשיים ויבאו לקראתו שנים בעלי השדים ויצאי מן הקברים והם אכזרים מאד ובעבורם לא יוכל אדם לעבור בדרך ההיא ׃ 8.29 והנה קראו לאמר מה לנו ולך ישוע בן אלהים למה באת הלום קודם הזמן לענות אותנו ׃ 8.30 וקרוב לשם היה עדר חזירים רבים רועים ׃ 8.31 ושדים התחננו אליו לאמר אם תוציאנו מזה שלחנו בעדר החזירים ׃ 8.32 ויאמר להם לכו | ויצאו השדים מהאנשים ויבאו בחזירים וילכו כל העדר בבהלה ונשמטו בים ומתו במים ׃ 8.33 ורועים נסו ויבאו אל העיר ויגידו כל אלה הדברים וגם על אלה אשר היו בהם השדים ׃ 8.34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכאשר ראו אותו התחננו אליו שיעבור בגבולם ׃ 9.1 ויעלה ישוע אל הספינה וילך מעבר לים ויבא לעירו ׃ 9.2-5 ויקריבו לפניו איש משותק השוכב במיטה וירא ישוע אמונתם ויאמר למשותק תתחזק בני באמונת האל ׃ 9.6 אז אמר למשותק קום וקח מטתך ולך ׃ 9.7 ויקום וילך אל ביתו ׃ 9.8 ויראו החבורות יראו מאד ויהללו לאל ׃ 9.9 ויהי כאשר עבר ישוע משם וירא איש אחד יושב על שלחן החלוף מתתיהו שמו ויאמר לו לך אחרי ויקום וילך אחריו ׃ 9.10 ויהי כאשר ישבו לאכול בבית והנה רבים בעלי עברה וחטאים באו ויאכלו עם ישוע ועם תלמידיו ׃ 9.11 והפרושים רואים ואמרו לתלמידיו למה מלמדכם אוכל עם בעלי עברה ועם החטאים ׃ 9.12 וישמע ישוע ויען לאמר אין צריך רופא לרפות הבריאים אלא לרפות אותם שהם בחולי ׃ 9.13 לכן לכו ולמדו מה שכתוב חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא לצדיקים כי אם לחטאים ׃ 9.14 אז נגשו אליו תלמידי יוחנן לאמר למה והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים ׃ -179.15 ויאמר אליהם ישוע היוכלו בני החתן לבכות בעוד שיש עמהם החתן אך יבאו ימים אשר ינשא מהם החתן ואז יצומו ׃ 9.18 וכאשר הוא דיבר אלה הדברים אליהם הנה קרב שר אחד וישתחוהו לאמר אדני בתי כבר מתה רק בוא אתה ושים ידך עליה והחיה ׃ 9.19 ויקם ישוע וילך אחריו עם תלמידיו ׃ 9.20 והנה אשה אחת שופעת דם שתים עשרה שנה באה אחריו ותגע בציצית בגדו ׃ 9.21 ואומרת בלבבה אם אגע בלבושו לבד ארפא מיד ׃ 9.22 ויסב פניו ויאמר אליה התחזקי בתי ביהוה | באותה שעה נרפאת ׃ 9.23 ויהי בבואו בית השר וירא אנשים רבים בוכים ׃ 9.24 ויאמר להם צאו כולכם חוצה ואל תבכו שהנערה ישנה ולא מתה | ויהי כמצחק בעיניהם | ואומרים הלא אנו רואים שהיא מתה ׃ 9.25 ובהוציאם אותם החוצה בא אליה ישוע ויגע בידה ותקום הנערה ׃ 9.26 ותצא שמועה זאת בכל הארץ ההיא ׃ 9.27 ויעבור משם ישוע והנה שני עורים רצים אחריו וצועקים אליו חננו בן דוד ׃ 9.28 ויהי כבואו הבית ויקרבו אליו העורים ׃ 9.29 אז נגע בעיניהם ׃ 9.30 ותפתחנה עיני שניהם מיד ויראו | ויצום לאמר השמרו פן יודע הדבר ׃ 9.31 והם יצאו ויגלוהו בכל הארץ ההיא ׃ 9.32 וכשיצאו הם הנה הגישו אליו אדם אלם ובעל השד ׃ 9.33 וכאשר השלך השד מעליו דבר ולא היה עוד אלם ויתמהו החבורות לאמר לא נראה כן בישראל ׃ 9.34 ופרושים אמרו בשר השדים מוציא השדים ׃ 9.35 ויתהלך ישוע בכל הערים מלמד בבתי כנסת ומבשר בשורת המלכות ומרפא כל חולי וכל מדוה ׃ 9.36 וירא ישוע החבורות ויחמול עליהם שהיו יגעים ושוכבים כצאן אשר אין להם רועה ׃ 9.37 אז אמר לתלמידיו יש קציר רב ופעלים מעטים ׃ 9.38 ועל כן התחננו אל אדון הקציר כדי שהוא ישלח את הפעלים לקצור קצירו ׃ 10.1-2 ואלה שמות שנים עשר השליחים שמעון שנקרא כיפא ואנדריאה אחיו ׃ 10.3 פיליפוס ובר־תלמי יעקב ויוחנן אחיו בני זבדי תאום ומתתיהו מלוה בריבית בפרסום ויעקב בן־חלפי ולבי הנקרא תדי ׃ 10.4 שמעון כנעני ויהודה אש־קריות אשר אחר זה מסרהו ׃ 10.5 וישלח ישוע את אלה השנים עשר ויצו אליהם לאמר בארצות הגוים לא תלכו ובערי השמרונים לא תבואו ׃ 10.6 כי אם לכו אל הצאן האובדות מבית ישראל ׃ 10.7-15 לכו וקראו לאמר שובו שובו כי קרובה מלכות אלהים לבא ׃ 10.16 הנני שולח אתכם כצאן בתוך הזאבים ועל כן תהיו ערומים כמו הנחשים ותמים כמו היונים ׃ 10.17 השמרו לכם מן האנשים פן ימסרו אתכם לעדות ובמקהלות ויסרו אתכם בשוטים ׃ 10.18 ואל שוטרים ואל מלכים יוליכו אתכם למעני לעדות להם ולגוים ׃ 10.19 וכשימסרו אתכם אל תחשבו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בפיכם בשעה ההיא מה שתענו ׃ 10.20 כי לא תדברו אתם אלא רוח אביכם הוא תדבר בכם ׃ 10.21 וימסור אח את אח למות ואב את בן ויקומו בנים על אבותם להמיתם ׃ 10.22 וישנאו אתכם כל האנשים בעבור שמי ואשר יעמוד עד סוף הוא יושע ׃ 10.23 וכאשר ירדפו אתכם בעיר אחת תנוסו אל אחרת ׃ 10.24 לא יש תלמיד על המלמד ואין עבד על אדונו ׃ 10.25 אלא די לתלמיד להיות כרבו ולעבד כאדונו אם קראו את בעל הבית בעל זבוב כל שכן את בני הבית ׃ 10.26 לכן אל תיראו מהם כי אין דבר מכסה שלא יגלה ונסתר שלא יודע ׃ 10.27 מה שאני מדבר אליכם בחשך אמרו אותו באור ואשר תשמעו באזן קראו אותו על הגגות ׃ 10.28 ולא תיראו אותם שיהרגו את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרוג אלא תיראו אותו שיוכל את הנפש ואת הגוף לאבד לגיהנם ׃ 10.29 הלא שני צפרים נמכרו תחת טבע קטון ואחד מהם לא יפול על הארץ בלי אביכם ׃ 10.30 ושערות ראשכם כלן נספרו ׃ 10.31 ועל כן לא תיראו כי אתם טובים מרבים צפרים ׃ 10.32 וכל מי שיתודה אותי לפני האנשים גם אני אתודה אותו לפני אבי שבשמים ׃ 10.33-39 ואשר יכחש אותי לפני האנשים גם אני אכחשנו לפני אבי שבשמים ׃ 10.40 המקבל אתכם יקבל אותי והמקבל אותי יקבל את אשר שלחני ׃ 10.41 המקבל נביא לשם נביא יקבל שכר הנביא והמקבל צדיק לשם צדיק יקבל שכר הצדיק ׃ 10.42 ונותן כלי אחד של מים קרים לאחד מתלמידי הקטנים לשם תלמידי אמן אני אומר לכם שלא יאבד את שכרו ׃ 11.1 ויהי כאשר כלה ישוע לצוות את שנים עשר תלמידיו עבר משם ללמד ולהכריז בעריהם ׃ 11.2 ויוחנן כששמע בבית הסוהר את מעשה המשיח שלח שנים מתלמידיו ׃ 11.3 ויאמר לו אם אתה הוא אשר עתיד לבא או אם ניחל לאחר ׃ 11.4 ויען ישוע ויאמר אליהם לכו ותגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם ׃ 11.5-12.8 עורים יראו פסחים ילכו מצורעים יטהרו חרשים ישמעו ומתים יקומו והענוים מתבשרים ׃ 12.9 ויעבור משם ישוע ויבא בבית כנסתם ׃ 12.10 ושם אדם ידו יבשה וישאלוהו לאמר אם מותר בשבת לרפאתו ׃ 12.11 והוא אמר להם מי בכם אדם שיש לו צאן אחת שתפול בבור בשבת הלא יחזיקה ויעלנה ׃ 12.12 והלא אדם הוא יותר טוב מן הצאן לכן מותר להטיב בשבת ׃ 12.13 אז אמר לאדם נטה את ידך ויט ותשוב כמו האחרת ׃ 12.14 ואז נוסדו הפרושים ויתנכלו אליו להמיתו ׃ 12.15 וישוע יודע ויסר משם וילכו אחריו רבים והוא רפא את כולם ׃ 12.16 ויצום שלא יפרסמוהו ׃ 12.17 לקיים מה שנאמר על ידי ישעיהו הנביא ׃ 12.18 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא ׃ 12.19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו ׃ 12.20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפת ׃ 12.21 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו ׃ 12.22 אז הגש אליו בעל השד עור וחרש וירפא אותו וידבר וראה ׃ 12.23 ויתמהו כל החבורות ויאמרו הלא זה הוא בן דוד ׃ 12.24 וישמעו הפרושים ואמרו זה לא הוציא את השדים כי אם בבעל זבוב שר השדים ׃ 12.25 וישוע יודע מחשבותיהם ואמר להם כל מלכות שנחלקה בעצמה תשמם וכל עיר או בית הנחלק בעצמו לא יעמוד ׃ 12.26 ואם שטן ישלח השטן הוא נחלק בעצמו ואיך תעמד מלכותו ׃ 12.27 ואם אני בבעל זבוב אוציא השדים בניכם במי יוציאו על כן הם יהיו שופטיכם ׃ 12.28 וכי אני ברוח האלהים מוציא את השדים אם כן באה אליכם מלכות האלהים ׃ 12.29-32ואיך יוכל איש לבא בבית הגיבור לבוז את כליו אם לא יאסור קודם את הגבור ואז יבוז את ביתו ׃ 12.33עשו עץ טוב ופריו טוב או עשו עץ רע ופריו רע כי מן הפרי יודע העץ ׃ 12.34 דור הצפעים איך תוכלו דבר טובות בהיותכם רעים כי משפע הלב ידבר הפה ׃ 12.35 אדם הטוב יוציא טובות מאוצר טוב ואדם רע יוציא רעות מאוצר רע ׃ 12.36 ואני אומר לכם כי כל דבר ביטול שידברו האנשים ישיבו עליו טעם ביום המשפט ׃ 12.37 כי מעל דבריך תצדק ומעל דבריך תתחייב ׃ 12.38 בעת ההיא בא לישוע קצת פרושים וסופרים לאמר נרצה לראות אות מהשמים בעבורך ׃ 12.39 ויאמר להם דור רע וחנף מבקש אות ואות לא ינתן לו אלא האות של יונה הנביא ׃ 12.40 כי כמו שהיה יונה במעי הדגה שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב הארץ שלשה ימים ושלשה לילות ׃ 12.41 ואנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי עשו תשובה לקריאת יונה והנה יותר מיונה פה ׃ 12.42 מלכת הדרום תקום במשפט עם זה הדור וירשיעוהו כי באה מקצוה הארץ לשמוע את חכמת שלמה והנה יותר משלמה פה ׃ 12.43 כשיצא רוח הטמאה מאדם תלך על מקומות יבשים ותבקש מנוח ולא תמצא ׃ 12.44 אז תאמר אשוב אל ביתי אשר יצאתי משם ותבא ותמצא אותו רק ומטוהר ביעים ומפואר ׃ 12.45 או תלך ותקח את שבע רוחות אחרות רעות מאותה והבאנה וישבנה שם ותהינה אחריות האדם ההוא רעות מן הראשיות כן יהיה לדור הרע הזה ׃ 12.46 וכאשר הוא עוד ידבר אל החבורות הנה אמו ואחיו עמדו בחוץ ויבקשו לדבר אליו ׃ 12.47 ויאמר לו אחד הנה אמך ואחיך עומדים בחוץ ומבקשים אותך ׃ 12.48 והוא ענה לאמר לו ויאמר איזו אמי ומי אחי ׃ 12.49 ויט יד על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי ׃ 12.50 כל איש אשר יעשה רצון אבי שבשמים הם אחי אחיותי ואמי ׃ 13.1 ביום ההוא יצא ישוע מן הבית וישב על שפת הים ׃ 13.2 ויקבצו אליו חבורות רבות והוא עלה בספינה וישב וכל העם עמד על שפת הים ׃ 13.3 וידבר אליהם הרבה במשלים ויאמר הנה יצא הזורע לזרוע זרעו ׃ 13.4 וכשזרע נפלו קצת מהם אל הדרך ויבאו עופות השמים ויאכלו אותם ׃ 13.5 ואחרים נפלו על הסלע אשר אין שם ארץ רבה ומיד צמחו כי אין להם עומק בארץ ׃ 13.6 ואחר שזרחה השמש חרבו ואשר אין להם שרש יבשו ׃ 13.7 ואחרים נפלו לתוך הקוצים וגדלו הקוצים ויחנקו אותם ׃ 13.8 ואחרים נפלו בארץ טובה ויתנו פרי אחד מאה ואחר ששים ואחר שלושים ׃ 13.9 מי שלא אזנים לשמוע ישמע ׃ 13.10 ויקרבו אליו תלמידיו ויאמרו לו אדני למה תדבר עמנו במשלים ׃ 13.11 ויען ויאמר אליהם כי נתן לכם להבין סודות מלכות אלהים ולאלה לא נתן ׃ 13.12 כי מי שיש לו ינתן לו וישפע ומי שאין לו גם מה שיש לו יקח ממנו ׃ 13.13 ועל כן אני מדבר לכם במשלים כי הם רואים ולא יראו ושומעים ולא ישמעו ולא יבינו ׃ 13.14 להתקיים בהם נבואת ישעיה שאמר שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו ׃ 13.15 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו ׃ 13.16 ואשרי עיניכם כי תראנה ואזניכם כי תשמענה ׃ 13.17 אמן אני אומר לכם כי רבים נביאים וצדיקים חפצו לראות אשר אתם רואים ולא ראו ולשמוע אשר אתם שומעים ולא שמעו ׃ 13.18 לכן שמעו אתם משל הזורע ׃ 13.19 כל ששומע דבר מלכות אלהים ולא יבין יבא השטן ויחתוף מלבו כל מה שנזרע בו וזהו הזרע שנפל על הדרך ׃ 13.20 ואשר נזרע על הסלע זהו ששומע דבר ופתאום בשמחה ישא אותו ׃ 13.21 ודומה לזרע שאין לה שורש כי לא יעמד אלא לשעה וכשיקום צרה או רידוף מיד יכשל ׃ 13.22 ואשר נזרע בקוצים זה הוא ששומע דבר האלהים ודאגת העולם הזה ותאות שקר הממון יחנק את הדבר ויהיה בלי פרי ׃ 13.23 אך אשר נזרע על ארץ טובה זה הוא ששומע את הדבר ומבין ומביא פרי ואחד עושה מאה ואחד ששים ואחד שלושים ׃ 13.24 עוד שם לפניהם משל אחד לאמור דומה מלכות אלהים לאדם שזרע זרע טוב בשדהו ׃ 13.25 וכאשר ישנו אנשים בא אויבו ויזרע חרול בתוך החטים וילך לו ׃ 13.26 וכשגדל העשב ועשה הפרי אז נראו שם גם החרולים ׃ 13.27 ויקרבו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדני הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין באו בו החרולים ׃ 13.28 ויאמר אליהם אדם אויב עשה זאת ועבדים אמרו לו אם תרצה נלך ונאסוף אותם ׃ 13.29 ויאמר לא פן תאספו חרולים ותיתשו יחד אתם גם החטים ׃ 13.30 הניחו שניהם כדי שיגדלו עד הקציר ובעת הקציר אומר לקוצרים איספו בתחילה החרולים וקשרו אותם לצרורות לשרוף וחטים אספו לגרני ׃ 13.31 עוד שם לפניהם משל אחר לאמר נדמתה מלכות האלהים לגרעין חרדל שיקח אותו אדם וזורעו בשדהו ׃ 13.32 והוא קטון מכל זרעים וכשיגדל יהיה גדול העשבים ויהיה עץ שגם עופות השמים יבאו וקננו בסעפותיו ׃ 13.33 עוד דבר אליהם במשל אחר נדמתה מלכות אלהים לחמץ שתיקח אשה וטמנה אותו בשלשה סאין של סלת עד שיחמץ כולו ׃ 13.34 כל המשלים האלה דבר ישוע אל החבורות ובלי משל לא היה דובר אליהם ׃ 13.35 כדי למלא מאמר הנביא האומר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם ׃ 13.36 אז עזב החבורות ויבאו בבית ויגשו אליו תלמידיו לאמר פתר לנו את משל חרולי השדה ׃ 13.37 ויען להם ויאמר להם הזורע זרע טוב הוא האלהים ׃ 13.38 והשדה העולם וזרע הטוב הם בני מלכות והחרולים הם בני בליעל ׃ 13.39 ואויב אשר זרע אותם הוא השטן וקציר היא תכלית העולם וקוצרים הם המלאכים ׃ 13.40 וכאשר נאספו חרולים ונשרפו באש כן יהיה בתכלית העולם ׃ 13.41 וישלח בן האדם את מלאכיו לעקור ממלכותו כל רשע וכל פועלי און ׃13.42 וישלחום אל תנור האש שם יהיה בכי וחרוק שנים ׃ 13.43 אז צדיקים יזהירו כשמש במלכות אביהם מי שלו אזנים לשמוע ישמע ׃ 13.44 נדמתה מלכות אלהים לאוצר הנסתר בשדה אשר אם ימצא אדם יסתיר ומן שמחתו ילך וימכור כל אשר לו ויקנה השדה הזה ׃ 13.45 עוד נדמתה מלכות אלהים לאדם הסוחר המבקש מרגליות טבות ׃ 13.46 וכשמצא מרגלא אחת יקרה הלך ומכר כל אשר לו וקנה אותה ׃ 13.47 עוד נדמתה מלכות אלהים למכמרת השלוחה בים והיא אוספה מכל מיני דגים ׃ 13.48 ומוציאים אותה כשהיא מלאה ועל שפת הים יושבים ובוחרים את הטובים ושמים אותם לכלים והרעים ישלחום לחוץ ׃ 13.49 כן יהיה בתכלית העולם כי יצאו מלאכים ויבדלו את הרעים מתוך הצדיקים ׃ 13.50 וישלחו אותם אל תנור האש שם יהיה בכי וחרוק שנים ׃ 13.51 הבינותם כל אלה ויאמרו אליו כן ׃ 13.52 ויאמר אליהם לכן כל חכם מלומד במלכות אלהים הוא דומה לאדם בעל הבית שמוציא מן אוצרו חדשים וישנים ׃ 13.53 ויהי ככלות ישוע לדבר משלים אלה עבר משם ׃ 13.54 ויבא אל ארץו וילמדם בבתי כנסתם ויתמהו ויאמרו מאין בא לזה החכמה הזאת והגבורה ׃ 13.55 הלא זה בן יוסף הנפח | הלא אמו נקראה מרים ואחיו יעקב ויוסף ושמעון ויהודה ׃ 13.56 והלא אחיותיו כלן עמנו הם ומאין לזה כל אלה ׃ 13.57 ויכשלו בו ויאמר אליהם ישוע אין נביא בלא כבוד אלא במקום מולדתו ובביתו ׃ 13.58 ולא עשא אם גבורות רבות בעבור סררותם ׃ 14.1 בעת ההיא שמע הורודוס טיטרארקא שמעות ישוע ׃ 14.2 ויאמר לעבדיו זה הוא יוחנן המטביל הוא קם ממתים ועל כן הכוחות יפעלו בו ׃ 14.3 שהיה לפי שהורודוס תפש ליוחנן בימים ההם ויאסורהו במאסר לפני שהיה מוכיחו שלא לקח להורודית לאשת שהיתה אשת אחיו ׃ 14.4 והיה אומר לו יוחנן אינה ראויה לך ׃ 14.5 וירצה להרוג אותו ויראה את העם והיה בעיניהם כנביא ׃ 14.6 ובמשתה יום הולדת הורודוס קרא לגדולי המלכות לאכול עמו ובעוד שהיו אוכלים היתה בתה של הורודית מרקדת בניהם וייטב להורודוס ׃ 14.7 וישבע לה בשבועה לתת לה כל מה שתשאל ממנו ׃ 14.8 והנערה מיוסרת מאמה שאלה ראש יוחנן המטביל באגן אחד ׃ 14.9 והמלך נעצב מאד בעד השבועה שעשה בפני הקרואים ויצו להעשות כן ׃ 14.10 וישלח לשחוט יוחנן בבית הסוהר ׃ 14.11 ויביאו ראש יוחנן באגן ויתנוהו לנערה והיא נתנה לאמה ׃ 14.12 ויבאו תלמידי יוחנן וישאו הגוף ויקברוהו והתלמידים הגידו הדבר לישוע ׃ 14.13 וכשמעו סר משם בספינה למקום המדבר לבדו ותשמענה החבורות ותלכנה ברגליהם אחריו מעריהם ׃ 14.14 ויצא וירא את עם רב וירחמם וירפא את חוליהם ׃ 14.15 ואחרי שהיה ערב קרבו אליו תלמידיו לאמור שמם המקום והשעה כבר עברה ועל כן הנח החבורות כדי שתלכנה אל כפרים ותקנינה להם אוכל ׃ 14.16 ויאמר אליהם ישוע לא יצטרכו ללכת אתם תנו להם לאכל ׃ 14.17 ויענו לו אין לנו פה כי אם חמשה לחם ושני דגים ׃ 14.18 ויאמר להם השיאום הלום אלי ׃ 14.19 ויצו את העם לשבת לאכול על החציר בשדה והוא לקח החמשה לחם והשני דגים וישא עיניו אל השמים ויברך וישבר ויתן הלחם לתלמידיו ותלמידיו נתנו לחבורות ׃ 14.20 ויאכלו כלם וישבעו ונשארו להם שנים עשר סלים מלאים מפת ׃ 14.21 ומספר האוכלים היה חמשת אלפי איש בלתי הנשים והטף ׃ 14.22 ומיד פצר ישוע בתלמידיו לעלותם בספינה וללכתם לפניו עבר הים עד שיניח הכיתוה ׃ 14.23 וכשהניח את העם עלה לבדו על ההר להתפלל ויהי ערב והוא לבדו היה שם ׃ 14.24 והספינה נדפה בתוך הים מן הגלים כי הרוח היה להם להפך ׃ 14.25 ויהי ברביעית באשמורת הלילה ויבא אליהם וילך על הים ׃ 14.26 ורואים אותו מתהלך על הים ונבהלו ויאמרו כי מזיק הוא ויצעקו מיראה ׃ 14.27-31 ופתאום דבר ישוע אליהם לאמור בטחו כי אני הוא אל תיראו ׃ 14.32 וכשעלה אל הספינה מיד נשתתק הרוח ׃ 14.33 וכשהיו בספינה באו וישתחוו לו לאמור באמת בן האלהים אתה ׃ 14.34 והם הלכו מעבר לים ויבאו בארץ גינסרת ׃ 14.35 ואנשי המקום ההוא כשידעו אותו שלהו אל כל הארץ הזאת ויגישו לו כלם אשר היו ברע ׃ 14.36 ויתחננו אליו כדי שיגעו בשפת בגדו וכלם אשר נגעו נושעו ׃ 15.1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים ויאמרו אליו ׃ 15.2 למה תלמידיך יעברו את תקנות הזקנים כי הם לא יכבסו את ידיהם כאשר יאכלו את הלחם ׃ 15.3 ויאמר להם חשוע ולמה אתם עוברים את מצות האלהים בשביל תקנותיכם ׃ 15.4 שהאל אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת ׃ 15.5 ואתם אומרים מי שיאמר לאביו ולאםו קרבן מה־שאתה תרויח ממני לא יכבד את אביו ואת אמו ׃ 15.6 ותפירו מצות האלהים בעבור תקנותיכם ׃ 15.7 הוי חנפים הנה נבא ישעיהו מכם ואמר ׃ 15.8 כה אמר יהוה יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ׃ 19-15.9 ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה ׃ 15.20 אמנם האכילה בלי רחיצת ידים אינו מלכלכת האדם ׃ 15.21 ואחר שאמר ישוע זה הלך בגלילי צור וצידון ׃ 15.22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולים ההם ותצעק ותאמר אליו חנני אדני בן דוד כי בתי נענת מאד מאת השד ׃ 15.23 וישוע לא ענה לה כלום ויקרבו תלמידיו ויתחננו אליו לאמר שלח אותה כי היא צועקת אחרנו ׃ 15.24 והוא ענה ויאמר לא נשלחתי כי אם אל הצאן שנאבדו בבית ישראל ׃ 15.25 והיא באה ותשתחו לו ארצה ותאמר אדני הושיעני ׃ 15.26 ויען ישוע ויאמר לא טוב לקחת לחם הבנים ולתת אותו לכלבים ׃ 15.27 וענתה היא ואמרה אמת כן אדני אבל הכלבים גם כן הם יאכלו מן הפתותים הנופלים תחת שלחן אדוניהם ׃ 15.28 אז ענה ישוע ויאמר לה האשה כמה גדולה אמונתך יהי לך כאשר בלבבך ותרפא בתה באותה השעה ׃ 15.29 ויעבר משם ישוע ויבא על ים הגליל ויעל להר וישב שם ׃ 15.30 ותקרבנה אליו חבורות רבות ויהיו אתם חרשים עורים פסחים חלשים ואחרים רבים וישימו אותם לפני רגליו והוא רפא אותם ׃ 15.31 ויתמו העם כשראו את החרשים מדברים ופסחים מהלכים ועורים רואים ויגדלו את אלהי ישראל ׃ 15.32 ויזעק ישוע את תלמידיו ויאמר אליהם מרחם אני על העם בעד שלשת ימים ישבו אתי במדבר ואין להם מה שיאכלו ואיני מניח אותם צמים פן יתעלפו בדרך ׃ 15.33 ויאמרו אליו תלמידיו מאין לנו במדבר לחם כדי שנשביע את העם הזה ׃ 15.34 ויאמר להם ישוע כמה ככרי לחם יש לכם ויענו ויאמרו שבעה ומעט דגים קטנים ׃ 15.35 ויצו את העם לשבת על הארץ ׃ 15.36 ויקח שבעה ככרי הלחם והדגים ויאמר תודה וישבר ויתן לתלמידיו והם נתנו לעם ׃ 15.37 וכלם אכלו וישבעו וממה שנותר מן החבורות נשאו שבעה סלים מלאים ׃ 15.38 ויהיו אלה שאכלו ארבעה אלפי איש בלתי הטף והנשים ׃ 15.39 ויניחו את החבורות ויעלו אל הספינה ויבואו גבול מגדלה ׃ 16.1 ויגשו אליו פרושים וצדוקים מנסים אותו ושואלים אותו שיראם אות אחד מן השמים ׃ 16.2 והוא ענה אותם ויאמר אליהם כשיהיה ערב תאמרו זוהר עתיד להיות מן השמים כי השמים יתאדמו ׃ 16.3 ובבקר אתם אומרים היום ימטיר כי השמים חשוכים והנה את פני השמים ידעתם לשפוט ואותות העתים לא יכולתם לדעת ׃ 16.4 יחוס רע וזומה מבקשת אות ואות לא תנתן לה כי אם אות יונה הנביא ויעזוב אותם וילך ׃ 16.5 וכשבאו תלמידיו בעבר הים שכהו לקחת הלחם ׃ 16.6 והוא אמר להם ראו והשמרו ממחמצת פרושים וצדוקים ׃ 16.7 והם חשבו ביניהם לאמר כי לא לקחנו לחם ׃ 16.8 וידע ישוע ויאמר מה אתם חושבים קטני אמונה כי לא לקחתם לחם ׃ 16.9 העוד לא תתבוננו ולא תזכרו חמשה לחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם ׃ 16.10 ואין השבעה לחם לארבעת אלפי איש וכמה סלים נשאתם ׃ 16.11 ולמה לא תתבוננו כי לא על הלחם אמרתי לכם השמרו ממחמצת הפרושים והצדוקים ׃ 16.12 אז שמעו ובננו כי לא אמר להשמר ממהמצת לחם כי אם מתלמוד הפרושים והצדוקים ׃ 16.13 ויבא ישוע בגבולי ציסריאה פיליפוס וישאל לכל לאחד מתלמידיו לאמד את מי יאמרו בני האדם היות בן האדם ׃ 16.14 ויאמרו קצת את יוחנן הטובל וקצת את אליה ואחרים את ירמיהו או אחד מן הנביאים ׃ 16.15 ויאמר אליהם ישוע ואתם אותי מי תאמרו היות ׃ 16.16 ויען שמעון כיפא לאמור אתה הוא משיח בן אלהים הי ׃ 19-16.17 ויאמר אליו ישוע אשריך שמעון בר יונה שבשר ודם לא גלה לך כי אם אבי שבשמים ׃ 16.20 אז צוה לתלמידיו לבל יאמרו שהוא משיח ׃ 16.21 מכאן ואילך התחיל ישוע לגלות לתלמידיו שהוא צריך ללכת לירושלם ולסבול שם יסורים רבים וגידופים רבים מהכהנים וזקני העם ולהורג שם ולקום ביום השלישי ׃ 16.22 ויקחהו כיפא ויחל להוכיח אותו לאמר חלילה לך אדני לא יהיה לך כל זה ׃ 16.23 וישב הוא ויאמר אל כיפא לך השטן אתה הוא לי מכשול כי לא תטעם אותם אשר הם לאלהים אלא אותם אשר הם לאנשים ׃ 16.24 אז אמר ישוע לתלמידיו מי שירצה ללכת אחרי ימאס את עצמו וישא את צליבו וילך אחרי ׃ 16.25 כי מי שיחפוץ להושיע את נפשו הוא יאבד אותה ומי שיאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה ׃ 16.26 כי מה יועיל לאדם אם יקנה את כל העולם ובנפשו נזק ישא או איזו תמורה יתן האדם תחת נפשו ׃ 28-16.27 כי בן האל יבא בכבוד אביו שבשמים עם מלאכיו להשיב לכל איש כפעלו ׃ 17.1 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את כיפא ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעל אותם על הר גבוה לבדם ׃ 4-17.2 ובעוד שהיה מתפלל השתנה לפניהם וקרן עור פניו כשמש ומלבושיו לבנים כשלג ׃ 17.5 והנה ענן כסה אותם ויבהלו עד מאד ובעוד שהם תחת הענן שמעו מתוך הענן קול מדבר ואומר הנה זה בני יקירי וחפצי בו אליו תשמעון ׃ 17.6 וישמעו התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד ׃ 17.7 ויגש ישוע ויגע בהם ויאמר אליהם קומו ואל תיראו ׃ 17.8 וישאו את עיניהם ולא ראו כי אם ישוע לבדו ׃ 17.9 וכשירדו מן ההר צוה אותם ישוע לאמר לא תאמרו לשום אדם את המראה אשר ראיתם עד שיקום בן האדם מן המתים ׃ 17.10 וישאולו לו תלמידיו לאמר מה הסופרים אומרים שאליהו יבא ראשונה ׃ 13-17.11 והוא ענה ויאמר להם אכן אליהו יבא וישיב הכל ׃ 17.14 וכשבא אל הכיתה קרב אליו אדם אחד ויכרע לפניו על ברכיו ׃ 17.15 לאמר אדני רחם על בני כי נופל הוא ומאותו החולי הוא מענה מאד כי פעמים הרבה נופל באש ופעמים הרבה נופל במים ׃ 17.16 ואגיש אותו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא אותו ׃ 17.17 ויען ישוע ויאמר דור רע אוי לכם אתם הכופרים עד מתי אהיה עמכם ועד מתי אשא טרחכם | הביאוהו אלי ׃ 17.18 ויגער בו ישוע ויצא ממנו השד ונרפא הנער באותה השעה ׃ 17.19 אז קרבו אליו התלמידים בסתר וישאלו לו למה לא יכלנו אנחנו להוציא אותו ׃ 17.20-21 ויען להם למיעוט אמונתכם | אמן אני אומר לכם אם תהיה בכם מן האמונה כגרגיר חרדל אם תאמינו תאמרו להר הזה סור ויסור וכל דבר לא יבצר מכם ׃ 17.22 וכשהלכו אל הגליל דבר אליהם ישוע ויאמר בן האדם ימסר לידי האדם ׃ 17.23 ויהרגהו וביום השלישי יקום והם התעצבו מאד ׃ 17.24 וכשבאו אל כפר נחום קרבו אשר לקחו דרכמון אל כיפא ויאמרו לו מלמדכם השלם דרכמון ׃ 17.25 ויאמר גם וכשבא בבית קידם אותו ישוע לאמר מה נראה אלך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מס ותרומה מבניהם או מן הנכרים ׃ 17.26 והוא אמר מן הנכרים ויאמר אליו ישוע אם כן חפשים הם הבנים ׃ 17.27 ובעבור שלא נכעיסם לך אל הים ושלח את המצודה וקח הדג אשר בראשון יעלה ותפתח פיהו ותמצא לטר אותו תקח ותתן להם בעבורי ובעבורך ׃ 18.1 בשעה ההיא קרבו התלמידים אל ישוע לאמר מי יהיה גדול במלכות אלהים ׃ 18.2 ויקרא ישוע לנער אחד ויעמידו בתוכם ׃ 18.3 ויאמר אמן אני אומר לכם אם לא תשובו ותהיו כמו נערים לא תבואו אל מלכות אלהים ׃ 18.4 וכל מי שישתפל כמו נער זה הוא יהיה גדול במלכות אלהים ׃ 18.5 ומי שיקח נער אהד כזה בשמי הוא יקח אותי ׃ 18.6 ומי שיכשיל אחד מן הצעירים האלה שיאמינו בי טוב לו שיתלה בצוארו רכב החמר להשליכו במצודת הים ׃ 9-18.7 אוי ליושבי תבל מפני המבוכות שצריכות המבוכות לבא אך אוי לאדם שיבא בשבילו ׃ 18.10-11 וראו שלא תבזו אחד מן הנערים האלה ׃ 18.12 מה נראה לכם אם יהיו לאיש מאה ונאבדה אהת מהן הלא יעזוב איש תשעים ותשע הצאן במדבר וילך לבקש אותה אשר נאבדה ׃ 18.13 ואב יהיה שימצא אותה אמן אני אומר לכם כי ישמח עליה יותר מהתשעים ותשע האחרים אשר לו תעו ׃ 18.14 כן אין רצון לפני אביכם שבשמים שיאבד אחד מן הצעירים האלה ׃ 18.15 בעת ההיא אמר ישוע לשמעון נקרא כיפא אם יחטא אחיך הוכיח אותו בינך ובינהו לבדו | אם ישמע אליך תרויח את אחיך ׃ 18.16 ואם לא ישמעך קח לך עוד אחד או שנים כדי שעל פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר ׃ 35-18.17 ואם לא ישמע אותם אמור לו בקהל ואם לא ישמע בקהל חשוב אותו כמו גוי ובעל העברה ׃ 19.1 ויהי אחרי אשר כלה ישוע לדבר את הדברים האלה הלך מן הגליל ויבא אל גבולי יהודה בעבר הירדן ׃ 12-19.2 וילכו אחריו חבורות רבות וירפא את כולם ׃ 19.13 אז הובאו אליו ילדים לשים ידו עליהם ולהתפלל עליהם ותלמידיו הוכיחו אותם ׃ 19.14 וישוע אמר אליהם הניחו נערים ואל תמנעו אותם לבוא אלי ׃ 19.15 וישם ידו עליהם וילך משם ׃ 19.16 ויגש אליו בחור אחד ויאמר לו רבי איזה טוב אעשה לקנות חיי העולם הבא ׃ 20.16-19.17 ויען אליו אם תרצה לבא אל חיי העולם הבא שמור מצוות האל ׃20.17 ויקרב ישוע אל ירושלם ויקח את שנים עשר תלמידיו בסתר ויאמר אליהם ׃ 20.18 הנה אנחנו עולים לירושלם ובן האדם ימסר לגדולי הכהנים והסופרים ויחיבוהו למות ׃ 20.19 וגם ימסרו אותו לגוים להכותו ולהשביתו וביום השלישי יקום ׃ 20.20 אז קרבה אליו אמם של בני זבדי עם בניה ותשחהו ותשאל ממנו ׃ 20.21 והוא אמר אליה מה תרצי ותאמר לו אמור שישבו אלו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך ׃ 20.22 ויען להם ישוע לא תדעו מה תבקשו | התוכלו לסבול היסורים והמיתה שאני עתיד לסבול | ויאמרו נוכל ׃ 20.23 ויאמר להם תשתו כוסי אך לשבת לימיני או לשמאלי אין לי לתת לכם כי אם לאשר הוא נכון לפני אבי ׃ 20.24 וישמעו עשרה ויכעסו על שני האחים ׃ 20.25 וישוע קרא אותם לעצמו לאמור התדעו כי שרי הגוים ימשלו בהם והגדולים ישלטו ביניהם ׃ 20.26 לא כן יהיה ביניכם אלא כל מי שירצה ביניכם היות גדול הוא יהיה משרתכם ׃ 20.27 ואשר ירצה ביניכם היות ראשון הוא יהיה עבדכם ׃ 20.28 כמו בן האדם לא בא להשרת אלא לשרת ולתת את נפשו פדיון לרבים ׃ 20.29 וכשיצאו הם מן ירחו הלכה אחריו כיתה רבה ׃ 20.30 והנה שני עורים יצאו וישבו על הדרך וישמעו שיעבור ישוע ויצעקו לאמר אדני חננו בן דוד ׃ 20.31 והכיתה הוכיהם ויאמרו להם החרישו והם יותר צעקו לאמר אדני חננו בן דוד ׃ 20.32 ויעמד ישוע ויקרא להם לאמר מה תרצו ואעשה לכם ׃ 20.33 ויאמרו אליו אדני שתפקחנה עינינו ׃ 20.34 ויחמול אליהם ישוע ויגע בעיניהם ויאמר להם אמונתכם ריפא אתכם | ומיד ראו והודו לאל והלכו אחריו וכל העם הודו לאל על זה ׃ 21.1 ויקרבו לירושלם ויבאו לבית פאגי להר הזיתים וישלח ישוע שנים מתלמידו ׃ 21.2 ויאמר אליהם לכו אל הטירה אשר היא לפניכם ומיד תמצאו שם עיר אסור התירו אותו והביאוהו אלי ׃ 21.3 ואם יאמר לכם איש שום דבר אמרו לו כי האדון הצטרך בו ומיד יניח אותו ׃ 21.4 והזאת היתה שיתקיים מה שנאמר על ידי הנביא האומר ׃ 21.5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות ׃ 21.6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אותם ישוע ׃ 21.7 ויביאו את העיר וישימו עליו בגדיהם וירכב ישוע עליו ׃ 21.8 ורבים מהחבורה פורשים מלבושיהם בדרך ואחרים כורתים ענפי עצים ויציעו בדרך ׃ 21.9 והחבורות אשר הלכו לפניו ואחריו קוראים לאמר הושענא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה ׃ 21.10 וכשבא אל ירושלם רעשה כל העיר לאמר מי הוא זה ׃ 21.11 ועמים אמרו הוא ישוע הנביא מן נצאת מהגליל ׃ 21.12 ויבא ישוע אל היכל האלהים וישליך לחוץ כל מוכרים וקונים בהיכל ואת שלחנות השלחניים ומושבי המוכרים את היונים הוא הפך ׃ 21.13 ויאמר אליהם כתוב כי ביתי בית תפילה יקרא ואתם עשיתם אותו מערת הלסטסין ׃ 21.14 ויקרבו אליו עורים ופסחים בהכל וירפאם ׃ 21.15 ויראו גדולי הכהנים והסופרים את הפלאות שעשה ואת הנערים קוראים במקדש ואומרים הושענא לבן דוד ויכעסו ׃ 21.16 ויאמרו אליו התשמע מה יאמרו אלה וישוע אמר אליהם אל קראתם כי מפי עוללים ויונקים יסדת עוז ׃ 21.17 ויעזוב אותם וילך חוץ לעיר אל בית עניה וישב שם ׃ 21.18-22 וישוב בבוקר אל העיר ׃ 21.23 וכשבא אל ההכל נגשו אליו כאשר היה מלמד שרי הכהנים וזקני העם לאמר במה יכולת אתה עושה אלה ומי נתן לך היכולת הזה ׃ 21.24 ויען ישוע ויאמר להם אשאלכם גם אני דבר אחד ואם אתם תאמרו לי אותו גם אני אומר לכם במה יכולת עשיתי מה שעשיתי ׃ 21.25 טבילת יוחנן מאין היא אם מן השמים או מן האנשים והם חשבו ביניהם ויאמרו אם נאמר מן השמים יאמר הוא לנו מדוע לא האמנתם בו ׃ 21.26 ואם נאמר מן האנשים נירא מן הכיתה כי בעיני הכל היה יוחנן כמו נביא ׃ 21.27 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויאמר גם הוא אליהם וגם אני לא אומר לכם במה יכולת עשיתי את אלה ׃ 21.28 ומה נראה לכם היה אדם אחד ולו היו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לכה היום אל כרמי לפעול ׃ 21.29 והוא ענה ויאמר לא אעשה וישב אחרי כן וילך ׃ 21.30 ויגש אל השני ויאמר גם כן והוא ענה ויאמר אלך אדני ולא הלך ׃ 21.31 מי מאלה השנים עשה רצון האב ענו לו ראשון ויאמר אליהם ישוע אמן אני אומר לכם כי בעלי עבירה וזונות ילכי לפניכם במלכות האלהים ׃ 46-21.32 כי בא אליכם יוחנן בדרך צדקה ולא האמנתם לו אלא בעלי עבירה וזנות האמינו לו ואתם ראיתם ולא עשיתם תשובה אחר כן להאמין לו ׃ 22.1 ויען ישוע ויאמר עוד אליהם במשלים לאמר ׃ 22.2 נדמתה מלכות האלהים לאדם מלך שעשה חתונה לבנו ׃ 22.3 וישלח עבדיו לקרא קרואים אל חתונת ולא אבו לבא ׃ 22.4 עוד שלח עבדים אחרים לאמר אמרי לקרואים הנה בריתי הכינותי שורי וברבורי נטבחו וכלם הם נכונים בואו אל החתונה ׃ 22.5 ואלה התרשלו וילכו אחד אל כפרו ואחד אל סחורהו ׃ 22.6 ושארים אחזו עבדיו ובעושק הרגו ׃ 22.7 וכששמע המלך חרה אפו וישלח צבאותיו ויאבד הרוצחים האלה ועירם שרף באש ׃ 22.8 ואז אמר אל עבדיו אך חתונה נכונה והקרואים לא היו ראויים ׃ 22.9 ואתם לכו אל תוצאות הדרכים וכלם אשר תמצאו קראו אל ההתונה ׃ 22.10 ויצאו עבדיו על הדרכים ויאספו כל אשר מצאו את רעים ואת טובים ותמלא חתונה היושבים במסיבה ׃ 22.11 ויבא המלך לראות היושבים וירא שם את האדם לא היה לבוש בשמלת החתונה ׃ 22.12 ויאמר אליו רע איך באת הלום ואין לך שמלת ההתונה והוא נאלם ׃ 22.13 אז אמר המלך לעבדיו אסרו ידיו ורגליו ושלחוהו לחשך החיצון ששם יהיה בכי וחירוק שנים ׃ 22.14 כי רבים נקראו ומעטים נבחרו ׃ 22.15 אז הלכו הפרושים ויועצו ללכדו על זה הדבר ׃ 22.16 וישלחו אליו תלמידיהם עם עבדי הורודוס לאמר רבי ידענו כי איש אמונים אתה ודרך האלהים באמת תלמד ואין עליך עניין כל אדם כי לא תביט פני האדם ׃ 22.17 ועל כן אמור לנו מה נראה לך המותר לתת מס לקיסר או לא ׃ 22.18 וידע ישוע רוע לבבם ויאמר להם החנפים למה תנסוני ׃ 22.19 הראוני את מטבע המס והם הגישו לו זוז אחד ׃ 22.20 ויאמר אליהם למי הצלם הזה והכתיבה הזאת ׃ 22.21 ויענו לו ויאמרו לקיסר אז אמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים אשר הם לאלהים ׃ 22.22 וכששמעו תמהו ויעזבו אותו ויסורו ׃ 22.23 ביום ההוא קרבו אליו הצדוקים אשר הם אומרים שלא תהיה תקומה וישאלו לו לאמר ׃ 22.24 רבי אמר משה אם ימות איש ובן אין לו יקח אחיו את אשת המת לו לאשה כדי לקיים לאחיו זרע ׃ 22.25 ועתה היו בינינו אחים שבעה וראשון כשלקח אשה מת בלי זרע ויעזוב את אשתו לאחיו ׃ 22.26 וכן שני ושלישי עד השביעי ׃ 22.27 ואחר מתה גם האשה ׃ 22.28 בתקומה למי תהיה זאת האשה יען כי כל השבעה היו בעליה ׃ 22.29 ויען ישוע ויאמר אליהם אתם תועים ולא יודעים את הכתובים ולא את כח האלהים ׃ 22.30 כי בתקומה לא יתחתנו ולא תארשנה כי אם יהיו כמלאכי האלהים בשמים ׃ 22.31 ועל תקומת המתים לא קראתם מה שנאמר מאת האלהים האומר אליכם ׃ 22.32 אני אלהי אברהם אני אלהי יצחק אני אלהי יעקב ולא הוא אלהי המתים כי אלהי החיים ׃ 22.33 וכששמעו החבורות תמהו על תלמודו ׃ 22.34 ופרושים כאשר שמעו כי הוא החשה לצדוקים נוסדו יחד ׃ 22.35 וישאל לו אחד מהם והוא מלמד התורה וינסהו ויאמר לו ׃ 22.36 רבי איזו מצוה גדולה בתורה ׃ 22.37 ויען לו ישוע ויאמר שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ׃ 22.38 זו היא המצוה הגדולה שבכל התורה וזו היא ראשונה ׃ 22.39 והשנית דומה אליה ואהבת לרעך כמוך ׃ 22.40-46 באלה השתי מצות תלויה כל התורה והנביאים ׃ 23.1 אז דבר ישוע אל החבורות ואל תלמידיו ׃ 23.2 לאמור על מושב משה ישבו הסופרים והפרושים ׃ -1223.3 וכל אשר יאמר לכם שמרו ועשו וכתקנותיהם ומעשיהם לא תעשו כי הם דורשים ויקשרו משאות כבדים וקשים לשאת וישימו על שכםי האנשים ׃ 23.13 הוי לכם הפרושים והסופרים חנפים שאתם סוגרים מלכות אלהים בפני בני אדם אתם אינכם באים והרוצים לבא אינכם עוזבים אותם לבא ׃ 23.14 הוי לכם הפרושים והסופרים חנפים שאתם אוכלים וחולקים נכסי הנשים האלמנות בדרש ארוך ובעבור זה תסבלו עונש ארוך ׃ 23.15 הוי לכם פרושים וסופרים חנפים שאתם סובבים הים והיבשה כדי שתעשו את גר אחד וכשהוא נעשה אתם עושים אותו בן גהינם במשנה מכם ׃ 23.16 הוי לכם מנהיגים עורים אשר תאמרו כל מי שישבע בהיכל לא הוא מאומה ואשר ישבע בזחב ההכל הוא חיב ׃ 23.17 כסילים ועורים איזה הוא גדול אם הזהב או ההכל שיקדש הזהב ׃ 23.18 וכל אשר ישבע במזבח אינו מאומה ואשר ישבע במתנה שעליו הוא חייב ׃ 23.19 העורים איזה הוא גדול אם מתנה או המזבח אשר יקדש את המתנה ׃ 23.20 הנשבע במזבח ישבע באותו ובכל אשר הם עליו ׃ 23.21 ואשר ישבע בהיכל ישבע באותו ועל הזה שיושב בו ׃ 23.22 והנשבע בשמים ישבע בכסא האלהים ובאותו שיושב עליו ׃ 23.23 הוי לכם פרושים וסופרים חנפים שתעשירו את הנענע והשבת והכמון ועזבתם אשר הוא יותר נכבד בתורה את משפט חסד ואמונה אלה הצטרכו להעשות ואלה לא להזניח ׃ 23.24-39 מנהיגים עורים שתסננו את יתוש ותבלעו את הגמל ׃ 24.1 ויצא ישוע וילך מן ההכל ויקרבו תלמידיו בעבור שיראו אותו בניני ההיכל ׃ 24.2 והוא ענה להם לאמור התראו את כל אלה אמן אומר לכם לא תעזב פה אבן על אבן אשר לא תשבר ׃ 24.3 וכשהו ישב על הר הזתים נגשו לו תלמידיו בסתר לאמר אמור לנו מתי יהיו אלה ומה אות יהיה בביאתך ותכלית העולם ׃ 24.4 ויען להם ישוע השמרו פן יתעה אתכם איש ׃ 24.5 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני משיח ולרבים ישיאו ׃ 24.6 כי תשמעו מלחמות ושמועות המלחמות ראו שלא תבהלו צריך הוא שיעשינה האלה ועוד אין קץ ׃ 24.7 כי יקום גוי על גוי ומלכות על מלכות ויהיה דבר ורעב ורעש הארץ בכולם המקומות ׃ 24.8 ואלה הם ראשית המכאובים ׃ 24.9 אז יתנוכם אל הצרה ויהרגו אתכם וישנאו אתכם כל הגוים בעבור שמי ׃ 24.10 ואז יכשלו רבים וימסרו איש את רעהו וישנא איש את אחיו ׃ 24.11 ויקומו רבים מנביאי השקר ויתעו את הרבים ׃ 24.12 וכי ירבה פשע תקרר האהבה מהרבים ׃ 24.13 ומי שיעמד עד הקץ הוא יושע ׃ 24.14 ותדרש בשורת המלכות בכל אפסי הארץ לעדות לכל הגוים ואז תבא התכלית ׃ 24.15 וכשתראו את שקוץ משומם הנאמר מאת דניאל הנביא עומד במקום הקדש מי שקורא יבין ׃ 24.16 אז אשר יהיו ביהודה ינוסו אל ההרים ׃ 24.17 ואשר יהיה על הגג לא ירד לקחת שום מביתו ׃ 24.18 ואשר בשדה לא ישוב לקחת את לבושו ׃ 24.19 ואוי להרות וליולדות ולמניקות בימים ההם ׃ 24.20 התפללו לאל שלא תהיה מנוסתכם בחורף או בשבת ׃ 24.21 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה ולא יהיה אחריכן ׃ 24.22 ואם לא קצרו הימים ההם לא יושע כל בשר רק בעבור הבחירים יקצרו הימים ההם ׃ 24.23 אז אם איש יאמר לכם הנה פה המשיח או בזה אל תאמינו ׃ 24.24 בעבור שיקומו משיהי השקר ונביאי השקר ויתנו אותות ומופתים גדולים שגם יבואו לידי טעות אם יוכל להיות בבחירים ההם ׃ 24.25 הנה אמרתי לכם ׃ 24.26 לכן אם יאמרו לכם הנה במדבר הוא אל תצאו הנה בחדרים אל תאמינו ׃ 24.27 כי הברק יצא ממזרח ונראה עד מערב כן תהיה ביאת בן האדם ׃ 24.28 בכל מקום שתהיה נבלה שם יאספו הנשרים ׃ 24.29 ומיד אחר צרת הימים ההם יחשך השמש והלבנה לא תתן אורה וכוכבים יפלו מן השמים וגבורות השמים ימוטו ׃ 24.30 ואז יראה האות שלבן האדם בשמים ויבכו כל משפחות האדמה ויראו את בן האדם הבא בענני השמים בחיל רב ובצורה נוראה ׃ 24.31 וישלח את מלאכיו בשופר ובקול גדול לאסוף בחיריו מארבע רוחות השמים מקצה השמים עד קצותם ׃ 24.32 בעץ התאנה למדו המשל כשיהיה ענפו רך ויצמחו העלים ידעתם כי בקרוב יהיה הקיץ ׃ 24.33 כן כשאתם תראו את כל אלה דעו כי קרוב הוא לשערים ׃ 24.34 אמן אני אומר לכם שלא יעבור זה הדור עד שכל אלו הדברים יהיו עשוים ׃ 24.35 והשמים והארץ יעברו ׃ 24.36 ומהיום ההוא ומהעת ההיא אין מי שיודע ולא מלאכי השמים אלא אבי בלבד ׃ 24.37 וכאשר היה בימי נח כן תהיה ביאת בן האדם ׃ 24.38 כי כאשר היו בימים ההם שהיו לפני המבול אוכלים ושותים ומתחתנים ונותנים לחתונה עד יום שבו בא נח אל התבה ׃ 24.39 ולא ידעו עד שבא המבול וישא את הכל כן יהיה ביאת בן האדם ׃ 24.40 אז אם יהיו שנים חורשים בשדה אחד האחד צדיק והאחד רשע האחד ילכד והאחד יעזב ׃ 24.41 ושתים נשים טוחנות בטחון אחד האחת תלכד והאחת תעזב ׃ 24.42 ולכן שקדו כי לא ידעתם באיזו שעה יבא אדניכם ׃ 24.43 ודעו זאת אם ידע בעל הבית באיזו שעה הגנב יבא באמת הוא ישקוד ולא יניח לחתור את ביתו ׃ 24.44 על כן גם אתם תהיו נכונים כי לא ידעתם באיזו שעה יבא בן האדם ׃ 24.45 ומי הוא עבד נאמן ומשכיל שאותו השים אדון על בני ביתו שיתן להם מזון בעת ׃ 24.46 אשרי העבד ההוא שאותו בבא אדוניו אל ביתו וימצאהו כן עושה ׃ 24.47 אמן אני אומר לכם כי באמת על כל רכושו ישים אותו ׃ 24.48 ואם יאמר העבד הזה רע בלבו יאחר אדוניו לבוא ׃ 24.49 ויחל להכות את העבדים אשר עמו והוא יאכל וישתה עם השכורים ׃ 24.50 ויבא אדון העבד ההוא ביום שלא התיחל ובשעה שלא ידע ׃ 24.51 ויבקע אותו ואת חלקו ישים עם חנפים שם יהיה בכי וחירוק שנים ׃ 25.1 אז תדמה מלכות אלהים לעשר בתולות שלקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן ׃ 25.2 חמש מהן היו כסילות וחמש מהן היו חכמות ׃ 25.3 החמש הכסילות לקחו נרותיהן ולא לקחו שמן עמהן ׃ 24.4 והחכמות לקחו את השמן בכליהן עם נרותיהן ׃ 25.5 ויתמהמה החתן והנה נמו וישנו כלן ׃ 25.6 ובחצות הלילה היתה צעקה והנה החתן בא ותצאנה לקראתו ׃ 25.7 אז קמו כל הבתולות האלה ותכננה את נרותיהן ׃ 25.8 ותאמרנה הכסילות אל-החכמות תננה לנו משמנכם כי נרותינו נכבו ׃ 25.9 ותעננה החכמות לאמור לא נתן לכן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרות וקננה לכן ׃ 25.10 ובלכתן לקנות בא החתן והמוכנות באו עמו אל החתונה ונסגר הפתח ׃ 25.11 ואחר כן באו הכסילות לאמר אדוננו פתח לנו ׃ 25.12 והוא ענה לאמר אמן אני אומר לכם שלא ידעתי אתכן ׃ 25.13-46 ועל כן השמרו לכם כי לא תדעו היום והשעה שיבא בן האדם ׃ 26.1 ויהי ככלות ישוע את הדברים האלה כלם אמר לתלמידיו ׃ 26.2 הלא תדעו שאחר שני ימים יהיה הפסח ובן האדם ימסר ויאסר כדי להצלב ׃ 26.3 אז נקהלו הכהנים וזקני העם אל חצר שר הכהנים אשר נקרא קאיפה ׃ 26.4 ויועצו לתפוש ישוע במרמה ולהרגו ׃ 26.5 ויאמרו לא נעשה זה ביום החג פן תהיה מהומה רבה בעם ׃ 26.6 וכאשר היה ישוע בבית עניה אחת בבית סימון המצורע ׃ 26.7 נגשה לו אשר בידה פך שמן יקר והיא שפכה על ראשו והוא היה יושב ׃ 26.8 ויראו התלמידים ויכעסו ויאמרו על מה זאת האבידה ׃ 26.9 כי יכול השמן הזה להמכר בממון רב ולהנתן לעניים ׃ 26.10 וידע ישוע ויאמר להם למה אתם מאלצים את האשה הזאת כי היא פעלה בי מעשה טוב ׃ 26.11 ואתכם תמיד יהיו עניים ואני לא אהיה תמיד אתכם ׃ 26.12 והיא שלחה את השמן הזה על גופי לקברני עשתה ׃ 26.13 אמן אני אומר לכם בכל מקום אשר שם תקרא הבשורה הטובה הזאת בכל העולם מכל מה שהיא עשתה יאמר על שמה ולזכרונה ׃ 26.14 אז הלך אחד מהשנים עשר תלמידיו והוא אשר נקרא יהודה אישכריוטי וילך אל ראשי הכהנים ׃ 26.15 ויאמר אליהם מה תרצו לתת לי ואני אמסר אותו לכם והם נקבו לו שלשים כספים ׃ 26.16 ומאז הוא בקש העת הנכון למסור אותו ׃ 26.17 וביום הראשון מחג המצות קרבו התלמידים אל ישוע לאמר איפה תרצה להכין לך לאכול את הפסח ׃ 26.18 ויאמר ישוע לכו אל העיר אל אחד ואמרו לו המלמד אומר עתי קרובה היא ועמך אעשה הפסח עם תלמידי ׃ 26.19 ויעשו התלמידים כאשר צוה אותם ישוע ויכינו הפסח ׃ 26.20 וכשהיה ערב ישב על השלחן עם שנים עשר תלמידיו ׃ 26.21 וכאשר היו הם אוכלים אמר הוא אמן אני אומר לכם כי אחד מכם ימסר אותי ׃ 26.22 ויחר אפם מאד וכל אחד החל לאמר האם אני הוא אדני ׃ 26.23 ויען הוא ויאמר מי שיטביל אתי יד בקערה הוא ימסרני ׃ 26.24 ואכן בן האדם ילך כמו שנכתב עליו אבל באמת אוי לאותו האדם אשר על ידו ימסר בן האדם טוב היה לו שלא היה נולד האדם ההוא ׃ 26.25 ויען יהודה אשר מסר אותו ויאמר האם אני הוא רבי ויאמר לו אתה אמרת ׃ 26.26 והםה אוכלים ויקח ישוע לחם ויברך ויחלקהו ויתן לתלמידיו ויאמר קחו ואכלו ׃ 26.27-28 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם ויאמר שתו מזה כולכם ׃ 26.29 ואני אומר לכם לא אשתה אני מכאן ואילך מפרי הגפן הזאת עד היום ההוא שאשתה אותו חדש עמכם במלכות אבי ׃ 26.30 וכשאמרו את התהילה יצאו אל הר הזיתים ׃ 26.31 אז אמר להם ישוע כלכם תכשלו בי בלילה הזה נכתב הך את הרועה ותפצנה הצאן ׃ 26.32 ואחרי שאקום אלך אל הגליל לפניכם ׃ 26.33 ויען כיפא ויאמר לו אם כלם יכשלו אני לא אכשל בך ׃ 26.34 ויאמר לו ישוע אמן אני אומר לך כי בלילה הזאת בטרם ישור התרנגול שלשה פעמים תכחשני ׃ 26.35 ויאמר לו כיפא גם אם אצטרך למות אתך לא אכחשך וכן גם כן אמרו כל התלמידים ׃ 26.36 אז בא ישוע אתם לכפר ששמו גית שמנים ויאמר אל תלמידיו שבו בזה עד שאלך לשם ואתפלל ׃ 26.37 והוליך אתו כיפא ושנים בני זבדי והתחיל להתעצב ולהרד ׃ 26.38 ואז אמר אליהם עציבת נפשי עד מות פה תמתינו לי ושקדו עמי ׃ 26.39 ויעבר מעט ויפול על פניו ויתפלל לאמר אבי אם אפשר שיעבור הכוס הזה ממני עשה אבל לא יהי כרצוני אלא כרצונך עשה ׃ 26.40 ויבא אל תלמידיו וימצאם ישנים ויאמר אל כיפא אם לא יכולתם שעה אחת לשקוד עמי ׃ 26.41 שקדו והתפללו שלא תבאו ואולם הרוח היא שוקדת אבל הבשר הוא חלש ׃ 26.42 עוד הלך שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא יוכל לעבור הכוס הזה ממני אלא צריך שאשתה אותו יהי כרצונך ׃ 26.43 ויבא עוד וימצאם ישנים כי עינהם היו כבדות ׃ 26.44 ויעזוב אותם וילך עוד ויתפלל שלישית ויאמר אותה התפלה שכבר אמר ׃ 26.45 אז בא אל תלמידיו ויאמר אליהם שנו עתה ונוחו הנה קרבה השעה שבן האדם ינתן ביד החטאים ׃ 26.46 קומו ונלכה הנה יקרב שימסור אותי ׃ 26.47 עוד הוא היה מדבר והנה יהודה אחד מן השנים עשר תלמידיו בא ואתו המון רב עם חרבות ורמחים והם היו שלוחים מראשי הכהנים ומזקני העם ׃ 26.48 ויהודה אשר מסר אותו נתן לאותו העם הבא עמו אות לאמר מי אשר אשק הוא הוא ואותו תפשו ׃ 26.49 ויגש מיד אל ישוע ויאמר שלום רבי וישק לו ׃ 26.50 ויאמר אליו ישוע אהובי למה באת אז קרבו וישלחו יד על ישוע ואחזו אותו ׃ 6.512 והנה אחד מאלה אשר היו עם ישוע שלח יד וירק את חרבו ויך את עבד ראש הכהנים ויכרת את אזנו ׃ 26.51 אז אמר לו ישוע השב את חרבך אל מקומה כי כל אשר יקחו את החרב יאבדו על החרב ׃ 26.53 הלא תחשוב כי לא אוכל לישאל מעם אבי שישלח בעבורי עתה יותר משנים עשר לגויני מלאכים ׃ 26.54 ואיך יתקימו המכתבים הכתובים כי צדיכה היא להעשות כן ׃ 26.55 באותה שעה אמר ישוע אל החבורות כמו אל ליסטם יצאתם לקראתי בחרבות ורמחים לתפוש אותי בכל יום ישבתי אצלכם ואלמד אתכם בהיכל ולא אחזתם אותי ׃ 26.56 וכל זה היה כדי שיתקימו מכתכי הנביאים אז התלמידים כלם עזבו אותו וינוסו ׃ 26.57 והם אחזו את ישוע ויוליכו אותו אל קאיפה ראש הכהנים אשר שם סופרים וזקנים נאספו ׃ 26.58 וכיפא בא אחריו מרחוק עד חצר ראש הכהנים ויבאו אל הבית וישב עם המשרתים לראות מה יהיה הקץ ׃ 26.59 וראשי הכהנים וכל כנסת בקשו עד שקר על ישוע למסור אותו למות ׃ 26.60 ולא מצאו כשקרבו רבים עדי שקר ולסוף באו שנים עדי שקר ויאמרו ׃ 26.61 זה אמר אני אוכל להרוס היכל האל ובעוד שלשה ימים אוכל לבנותו ׃ 26.62 ויקם ראש הכהנים ויאמר לו לא תענה כלום על אלה אשר יעידו עליך ׃ 26.63 וישוע לא ענה כלום והחריש וראש הכהנים אמר אליו אשביעך באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה משיח בן האלהים ׃ 26.64 ויען ישוע ויאמר לו אני הוא ואכן אני אומר לכם מעתה תראו את בן האדם יושב לימין האלהים ובא בעבי השמים ׃ 26.65 אז ראש הכהנים קרע את בגדיו לאמר גדף על מה נצטרך עוד לעדים הנה שמעתם עתה שהוא גדף ׃ 26.66 מה נראה לכם והם ענו לאמר חייב מיתה הוא זה ׃ 26.67 אז הקיאו על פניו ויכוהו באגרוף ואחרים שלחו את הידים אל פניו ׃ 26.68 לאמר הנבא לנו משיח מי הוא אשר הכה אותך ׃ 26.69 וכיפא ישב בחוץ בחצר ותגש אליו שפחה לאמר ואתה היית עם ישוע הגלילי ׃ 26.70 והוא כחש לעיני הכל לאמר לא ידעתי מה את אומרת ׃ 26.71 וכשהוא יצא לדלת ראתה אותו שפחה אחרת ותאמר לאותם אשר היו שם גם זה היה את ישוע הנצרי ׃ 26.72 ועוד בשבועה כחש ואמר אני לא ידעתי אותו ׃ 26.73 ולאחר מעט קרבו מי שעמדו שם ויאמרו לכיפא באמת גם אתה הוא מהם כי לשונך יגלך ׃ 26.74 אז התחיל לאלות ולהשבע שלא ידע אותו האדם ומיד שר התרנגול ׃ 26.75 ויזכור כיפא את דברי ישוע אשר אמר בטרם ישור התרנגול תכחשני שלשה פעמים ומיד יצא לחוץ ובכה במרירות ׃ 27.1 ויהי בבקר ונוסדו יחד כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע כדי לחייבו למות ׃ 27.2 ויאסרוהו ויוליכהו וימסרו אותו אל פונקיוש פילטוס הפקיד ׃ 27.3 אז ראה יהודה אשר מסר אותו כי נתחייב הוא למות וינחם וישיב את השלשים כסף אשר נתנו לו ויתנם לראשי הכהנים ולזקנים ׃ 27.4 חטאתי יען אשר מסרתי את דם הצדיק והם אמרו מה עלינו אתה תראה ׃ 27.5 והוא השליך את השלשים כסף אל ההכל והלך לו ולקח חבל אחת ותלה עצמו ׃ 27.6 וראשי הכהנים לקחו את הכסף ויאמרו לא הותר לשלוח אותם לקרבן כי שכר הדם הם ׃ 27.7 ויועצו עצה ויקנו מאלה את חלקת שדה היוצר לקבורת הגרים ׃ 27.8 ועל כן נקרא החלקה חלק דמה עד היום הזה ׃ 27.9 אז נשלם מה שנאמר על ידי זכריה הנביא | ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו | וישקלו את שכרי שלשים כסף | ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ׃ 27.10 ויתנו אותם לחלקת היוצר כאשר צוה יהוה ׃ 27.11 וישוע עמד לפני הפקיד וישאל אותו הפקיד לאמור האתה מלך היהודים ויען לו ישוע ויאמר אתה אומר ׃ 27.12 וכשהלשינו אותו ראשי הכהנים והזקנים הוא לא ענה אותם מאומה ׃ 27.13 אז אמר לו פילטוס לא שמעת העדות אשר העידו עליך ׃ 23-27.14 וישוע לא ענה אליו דבר ופילטוס היה נפלא מזה מאד | והיתה הכנת הפסח ׃ 26-27.24 ופילטוס מסר ישוע ליסרו בשוטים ולהצלב ׃ 27.27 ואז סטרטיוטין מהפקיד לקחו את ישוע ומסר להם בבית דין ויקהילו אליו את כל הכיתה ׃ 27.28 ויפשיטו אותו ויסובבהו מעיל שני ׃ 27.29 וסבבו את ראשו סירים לעטרה ויתנו קנה בימינו ויכרעו ברכים לפניו ויליצו לו לאמר שלום לך מלך יהודים ׃ 27.30 ויקיאו בו ויקחו את הקנה ויכו את ראשו ׃ 27.31 ואחרי שהלעיגו לו הפשיטוהו את המעיל וילבישוהו בגדיו ויוליכו אותו להצלב ׃ 27.32 והם יצאו ומצאו אדם קורני ושמו שמעון ואנסוהו לשאת את צלבו ׃ 27.33 ויבואו אל המקום שנאמר גלגלתא ׃ 27.34 ויתנו לו יין מהול בראש וכשטעם וימאן לשתות ׃ 27.35 ואחרי שצלבו אותו חלקו בגדיו ויפילו הגורל למלאת מה שנאמר על פי הנביא האומר יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל ׃ 27.36 וישבו וישמרוהו ׃ 27.37 וישימו את דינו על ראשו וכן היה כתוב זה ישוע מלך היהודים ׃ 27.38 אז נצלבו אתו שנים לסטסין אחד מימין ואחד משמאל ׃ 27.39 והעוברים היו מלעיגים ממנו ומניעים ראש ׃ 27.40 לאמר האח שתשבור את היכל האלהים ובשלשת ימים תבנהו הושיעך אם בן האלהים אתה רד מן הצליב ׃ 27.41 וגם כן ראשי הכהנים ילעיגו עם הספרים ועם הזקנים לאמר ׃ 27.42 האחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע אם הוא מלך ישראל ירד עתה מן הצליב הזה ואנו נאמין בו ׃ 27.43 בטח באלהים יצילהו עתה אם חפץ כי אמר בן אלהים אני ׃ 27.44 וכן גם כן חרפוהו לסטסין אשר נצלבו אתו ׃ 27.45 ומשעה הששית היה חושך על כל הארץ עד שעה תשיעית ׃ 27.46 ובשעה תשיעית קרא ישוע בקול גדול ויאמר אלי אלי למה עזבתני ׃ 27.47 וקצת אנשים אמרו כששמעו אמרו לאליה זה קורא ׃ 27.48 ופתאום רץ אחד מהם ויקח את הספוג וימלא אותו חומץ וישים על הקנה ויתן לו לשתות ׃ 27.49 ואחרים אמרו הרף ונראה אם יבא אליהו להציל אותו ׃ 54-27.50 וישוע צעק פעם אחרת בקול גדול ושלח נשמתו לאביו ׃ 27.55 והיו שם נשים רבות מרחוק רואות אשר באו אחרי ישוע מגליל המשרתות לו ׃ 27.56 וביניהן היתה מרים מגדלית ומרים אם יעקב ויוסף ואם בני זבדי ׃ 27.57 וכשהיה ערב בא איש אחד עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא תלמיד ישוע ׃ 27.58 והוא נגש אל פילטוס וישאל את גוף ישוע אז פילטוס צוה לתת את גוף ישוע ׃ 27.59 ויקח יוסף את גוף ישוע ויעטוף אותו בסדין טהור ׃ 27.60 וישים אותו בקברו חדש אשר חצב בסלע ויגל את האבן גדולה על פתח הקבר וילך ׃ 27.61 והיו שם מרים מגדלית ואחרת מרים יושבות למול הקבר ׃ 27.62 וביום אחר אשר הוא אחר בדיקת חמץ גדולי הכהנים והפרושים באו לפילטוס ׃ 27.63 ואמרו לו אדננו אנו מזכרים שזה השקרן היה אומר בעודו בחיים שלקץ שלשה ימים יעמוד ויחיה ׃ 27.64 על כן צוה להשמר הקבר עד יום השלישי פן יבואו תלמידיו ויגנבוהו ויאמרו לעם כי מן המתים הוא קם ויהיה התעתוע האחרון רע מן הראשון ׃ 27.65 ויאמר אליהם פילטוס הנה יש לכם משמרת לכו ושמרו כאשר ידעתם ׃ 27.66 והם הלכו ויבצרו את הקבר בשומרים ויחתמו האבן ׃ A-27.66 וכאשר עברה השבת תקנינה מרים המגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו ׃ B-27.66 ובשבת שבתו כפי המצוה ׃ 28.1 ובים הראשון מהשבוע בהשכמה באו מרים מגדלית ומרים אחרת לראות הקבר ׃ 28.2 והנה היה רעש גדול כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה ׃ 28.3 ויהיה מראהו כמו ברק ובגדיו כמו שלג ׃ 28.4 ומן יראתו נבהלו השומרים ויהיו כמו מתים ׃ 28.5 ויען המלאך ויאמר לנשים אל תיראינה אתן ידעתי כי את ישוע אתן מבקשות ׃ 28.6 איניו פה כי הוא קם כמו שאמר באנה וראנה המקום אשר בו השכב אדני ׃ 28.7 ופתאום לכנה ואמרנה לתלמידיו כי קם ממתים והנה ילך לפניכם בגליל ושם תראינה אותו והנה אמרתי לכם ׃ 28.8 ובמהרה יצאו מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה וירוצו להגיד לתלמידיו ׃ 28.9 וכשהלכו לגיד לתלמידיו הנה ישוע בא לקראתן לאמור שלום לכן והנה נגשו ותפשו את רגליו ותשתחוינה לו ׃ 28.10 אז אמר להן ישוע אל תיראינה לכנה והגדנה לאחי שילכו לגליל כי שם יראוני ׃ 28.11 וכאשר הלכו והנה קצת מהשומרים באו לעיר ויגידו לראשי הכהנים את כל אשר היה ׃ 28.12 ויאספו הזקנים ויועצו ויתנו כסף רב לסטרטיוטין לאמר ׃ 28.13 אמרו כי תלמידיו באו בלילה ויגנבהו בשכבנו ׃ 28.14 ואם זאת תשמע מאת הפקיד אנחנו נפתה אותו ונבטיח אתכם ׃ 28.15 והם לקחו את הכסף והם עשו כאשר הם לומדו והדבר פורסם בין היהודים עד היום הזה ׃ 28.16 ואחר זה כאשר האחד עשר תלמידיו הלכו לגליל נראה להם בהר אשר בו התפללו ׃ 28.17 וכאשר ראוהו השתחוו לו ויש מהם שנסתפקו בו ׃ 28.18 וישוע קרב אליהם ואמר להם ׃ 20-28.19 לכו אתם ולמדו אותם לקיים כל הדברים אשר ציויתי אתכם עד עולם ׃ A-28.20 ויפרד מאתם וינשא השמימה ׃ |
|
CIC |
CONGREGAÇÃO |
|||||
|
ISRAELITA |
||||||
|
O CAMINHO |
.
